<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יהודה הסבר</h1>
<h2>דף עב:</h2>
רבי יהודה הסבר אבל פר"ח רבי יהודה הסכך. על שם עירו מדין וסככה. גרסינן בעירובין פרק הדר חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד בית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הילל אומרים עירוב אחד לכולן ומודים בזמן שהם שרויים בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה. ובגמרא אמר רבי יהודה הסבר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על מחיצות המגיעות לתקרה שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה על מה נחלקו על מחיצות שאינן מגיעות לתקרה וכו'.
תמה אני הסודר מפני מה שנינו לשון שביתה. דמשמע שהטרקלין (הללו) [הזה] (כענין) [כעין] פונדק בעלמא. היה [לו] לשנות חמש חבורות ששרויין. דשביתה וחבורה משמע כעין עוברין ושבין. ויש שם שיש בהן קבועין. כדקתני סיפא ומודים בזמן שהם שרויים בחדרים או בעליות. ולא קתני שביתה. והתוספתא שונה שרויין. [ופירש] רש"י כגון שהטרקלין פתוח באותן חמש מדורות לחצר, וצריכין לערב עם שאר בני חצר. ומתוך פירושו משמע שאם אין שם אלא פתח אחד לחצר או שאין פתח כלל אלא לרשות הרבים רואים אותו כאילו כולן בדירה אחת ואינם צריכים לערב. וקשה הא דכיצד מעברין [נ"ט ע"ב] אמר רב נחמן אמר שמואל אנשי חצר ואנשי מפרסת ששכח אחד מהן ולא עירב וכו' אלמא בני עירוב הן. הילכך נראה לפרש שהטרקלין גדול הוא. ויש בו מדורות חלוקים במחיצות. ולפי החדרים רחבה. והרחבה לטרקלין כחצר לבתים שבתוכה. והכי תניא בתוספתא [פ"ה ה"ז] חמש חבורות מקצתן שרויין בחדרים ומקצתן שרויין בעליות טרלין (עליהן) [שלהן] כחצר לבתים.
וכן הירושלמי [פ"ו ה"ו], טרקלין לפניהן כחצר לבתים. היו שם פפילוניות מגיעות עד הקורות כל עמא מודה שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה. אין שם פפילוניות מגיעות עד הקורה כל עמא מודה שמערבין עירוב אחד לכולן. אלא הך אנו קיימין כשהיו פלפיונות גבוהות עשרה. והירושלמי חולק על כל הלשונות דבגמרא דידן. דאמר רב נחמן מחלוקת במספס אבל במחיצה עשרה דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה. ואיכא דאמרי אמר רב נחמן אף במספס מחלוקת והוא הדין למחיצה עשרה. והירושלמי מפרש דבמספס שוין. ודוקא במחיצה עשרה פליגי. ורבי חייא ורבי שמעון בר רבי דפליגי דחד אמר מחלוקת במחיצות שאינן מגיעות לתקרה ספק אם אף במספס פליגי כלישנא בתרא דרב נחמן ופליגי דירושלמי. או דילמא במספס לא פליגי והיינו כירושלמי. ופליגי מעשרה ולמעלה כל זמן שאינן מגיעות לתקרה. ולמאן דאמר להקל דדוקא במחיצות המגיעות לתקרה פליגי אבל אינן מגיעות דברי הכל עירוב אחד לכולן כל שכן דפליגי אירושלמי. ולרבי יהודה הסבר דאמר במחיצות המגיעות לתקרה לא נחלקו שצריך עירוב לכל חבורה. על מה נחלקו על שאינן מגיעות. מיהו רב נחמן מוקי [לה] דפליגי במחיצות והוא הדין למספס. ומכל מקום דחייה היא ואין בירור.
ומדמותבינן מדרבי יהודה הסבר לרבי חייא או רבי שמעון ב"ר שמע מינה שמן התנאים הראשונים היה. דהא ר' חייא ורבי שמעון בר רבי פרק אלו טריפות [חולין מ"ו ע"א] הלכה ניטל הכבד. דרמיא רישא לסיפא. ושנינן תנאי היא. היינו רבי חייא דזריק ליה ורבי שמעון בר רבי מטבל ביה. וגרסינן נמי במסכת מנחות פרק כל קרבנות הציבור [פ"ו ע"א]. אין מביאין אנפקינון ואם הביא כשר. ובגמרא והתניא אם הביא פסול מפני שהוא שרף. אמר רב יוסף לא קשיא הא רבי חייא הא רבי שמעון ב"ר, [רבי] חייא זריק ליה רבי שמעון בר רבי מטבל ביה. אלמא אפילו סתמי משנה וברייתא דסתרן אהדדי מוקמינן אליבייהו. והכא לא אמרינן בלשון פליגא אלא בלשון תיובתא אפילו לתנאים. שמעינן מינה שמן הזקינים הראשונים היה. דבשלמא [כנגד] רב שייך למתני תיובתא מתנא. אבל מתנא לתנא לא. כדאיתא בשנים אוחזין דאייתינן לאותובי לרבי חייא דאמר מנה לי בידך וכו' מדתני אבוה דרבי אפוטריקי. ואמרינן רבי חייא תנא הוא ופליג. כמו שכתבתי בתחילת הסדר.
ויש לשאול דהא ללישנא דאמר רב נחמן אף במספס מחלוקת ומוקי נמי מילתיה דרבי יהודה הסבר הכי לבית שמאי דמשוו מחיצה פחותה מעשרה כאילו היא עשרה. אם כן הא דתנן כותל שבין שתי חצירות ואינו גבוה עשרה מערבין אחד ואין מערבין שנים כדאיתא בפרק חלון. וכן גבי חריץ וגבי מתבן. וי"ל חצר העשויה לתשמיש רגילין הדרים שם במחיצות גבוהות עשרה שלא תהא הרגל נוחה לדריסה מזו לזו. הילכך כשמחיצה פחותה מעשרה כחצר אחת היא. אבל טרקלין כיון דלחדרים עשוייה אפילו מחיצה כל דהו משויא להו דירה לכל חד וחד. פסקינן הלכתא כרבי יהודה הסבר. ומתניתין נמי כותיה דייקא כדמסיק התם.
